"ואולם יודגש כי חוק איסור הלבנת הון הוא חוק "צעיר" יחסית (טרם מלאו לו 20 שנים) וכי מאז חקיקתו ניתן למלחמה בהלבנת הון מקום מרכזי בסדרי עבודתם של גורמי האכיפה. בנסיבות אלה נראה כי צפויות עוד תמורות בפסיקה הנוהגת בתחום זה, כשהמגמה היא כאמור של החמרה" (כב' השופטת ע. ברון ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים).

ציטוט זה  מיטיב לתאר יותר מכל את המצב העכשווי לגבי חוק איסור הלבנת הון. מדובר באחד החוקים המורכבים ביותר בעולם המשפט, אשר לצדו מספר רב של תקנות, הנחיות וצווים המשתנים חדשות לבקרים. חוק איסור הלבנת הון אופף כל אחד ואחד מאתנו והשפעתו על כלל הגורמים במשק היא בעלת משמעות רחבה ביותר.

מכוחו של חוק זה השתנו סדרי עולם בכלכלה הישראלית, לרבות, אך לא למעט, הקמת הרשות לאיסור הלבנת הון, יצירת שינויים משמעותיים בנהלי העבודה בבנקים, הטלת חובות חסרות תקדים על עורכי דין ורואי חשבון, הטלת הגבלות על שימוש במזומן, ועוד…

האכיפה במסגרת חוק איסור הלבנת הון יצרה זירה משפטית חדשה וסוערת, העוסקת במטרה המוצהרת של גורמי האכיפה לחילוט רכוש נאשמים ותפיסתו כבר בשלב החקירה, זאת בנוסף לאישומים בביצוע עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.

חשוב לזכור, "על מנת להיאבק בתופעה של הלבנת הון…קבע המחוקק הסדר מפורט של חילוט זמני…החילוט הזמני נועד למנוע הברחת רכוש ובכך לסכל את האפשרות לבצע חילוט סופי בתום המשפט…למול תכלית זו של הבטחת אפשרות החילוט, ניצבות זכויות הקניין וחזקת החפות של העומד לדין, אשר טרם הורשע" (כב' השופט י.עמית ע"פ 8312/17 ברהמי בנימין נ' מדינת ישראל).

ייצוג משפטי בתחום זה מחייב בקיאות וניסיון יוצאי דופן, על מנת לאפשר התמודדות עם "הקפאת רכוש" ופגיעה קשה בחיי חשודים ונאשמים, פגיעה המשפיעה הן על היכולת להתגונן והן על חיי המשפחה והיום יום.