תחום המשפט הכלכלי־פלילי מתקיים על פי רוב לצידם של הליכים פליליים 'רגילים', והא ניזון ומושפע מהם. תחום זה מחייב מומחיות רחבה ושונה מהמשפט הפלילי 'הרגיל', בעיקר בתחום הלבנת הון, עבירות מס, וחילוט רכוש.

בעוד שבעבירות פליליות 'רגילות' רשויות האכיפה מתמקדות יותר בענישה הנמדדת באורך תקופת המאסר; בעבירות כלכליות הענישה נמדדת בכסף שנלקח לאוצר המדינה, כתוצאה מחילוט רכוש, קנסות, שומות מס ועיצומים כספיים.

לצד ענישה כלכלית ישירה כמתואר לעיל, נוהגת המדינה באמצעות גופיה השונים, להטיל ענישה עקיפה והגבלות קשות באמצעות רגולטורים (משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, בנק ישראל וכו'), תוך שימוש בכלים מנהליים שונים, המונעים בין היתר שימוש בחשבונות בנק וביטול, או מניעה של קבלת רישיונות, הנדרשים על פי דין כתנאי לפעילות עסקית מסוימת (כדוגמת שירותים פיננסיים מוסדרים – Change).

משרדנו עתיר ניסיון וידע בטיפול בכלל ההליכים הכלכליים הנלווים להליכים פליליים, לצד הליכים אזרחיים ומנהליים, בעלי אספקטים כלכליים מול רשויות המס ושאר רשויות המדינה.

"ואולם יודגש כי חוק איסור הלבנת הון הוא חוק "צעיר" יחסית (טרם מלאו לו 20 שנים) וכי מאז חקיקתו ניתן למלחמה בהלבנת הון מקום מרכזי בסדרי עבודתם של גורמי האכיפה. בנסיבות אלה נראה כי צפויות עוד תמורות בפסיקה הנוהגת בתחום זה, כשהמגמה היא כאמור של החמרה" (כב' השופטת ע. ברון ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים).

ציטוט זה מיטיב לתאר יותר מכל את המצב העכשווי לגבי חוק איסור הלבנת הון. מדובר באחד החוקים המורכבים ביותר בעולם המשפט, אשר לצדו מספר רב של תקנות, הנחיות וצווים המשתנים חדשות לבקרים. חוק איסור הלבנת הון אופף כל אחד ואחד מאתנו והשפעתו על כלל הגורמים במשק היא בעלת משמעות רחבה ביותר.

מכוחו של חוק זה השתנו סדרי עולם בכלכלה הישראלית, לרבות, אך לא למעט, הקמת הרשות לאיסור הלבנת הון, יצירת שינויים משמעותיים בנהלי העבודה בבנקים, הטלת חובות חסרות תקדים על עורכי דין ורואי חשבון, הטלת הגבלות על שימוש במזומן, ועוד…

האכיפה במסגרת חוק איסור הלבנת הון יצרה זירה משפטית חדשה וסוערת, העוסקת במטרה המוצהרת של גורמי האכיפה לחילוט רכוש נאשמים ותפיסתו כבר בשלב החקירה, זאת בנוסף לאישומים בביצוע עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.

חשוב לזכור "על מנת להיאבק בתופעה של הלבנת הון… קבע המחוקק הסדר מפורט של חילוט זמני… החילוט הזמני נועד למנוע הברחת רכוש ובכך לסכל את האפשרות לבצע חילוט סופי בתום המשפט… למול תכלית זו של הבטחת אפשרות החילוט, ניצבות זכויות הקניין וחזקת החפות של העומד לדין, אשר טרם הורשע" (כב' השופט י.עמית ע"פ 8312/17 ברהמי בנימין נ' מדינת ישראל).

ייצוג משפטי בתחום זה, מחייב בקיאות וניסיון יוצאי דופן על־מנת לאפשר התמודדות עם "הקפאת רכוש" ופגיעה קשה בחיי חשודים ונאשמים, המשפיעה הן על היכולת להתגונן והן על חיי המשפחה והיום יום.